מהו הליך יישוב סכסוך בין בני זוג? למה הוא חובה לפני תביעה – ואיך אפשר לנהל אותו נכון
לא כולם יודעים שכאשר מערכת היחסים בין בני זוג מתקרבת לסיום, הרגשות גושים, מתח גבוה – והאינסטינקט הראשוני של רבים הוא "להגיש תביעה".
אבל לא כולם יודעים חוק בישראל מחייב לנסות תחילה הליך יישוב סכסוך לפני שפונים לבית המשפט או לבית הדין הרבני.
מדובר בהליך רגיש שמשנה חיים שלמים שעשוי להשפיע על כל ההליך המשפטי, על גורל הילדים, ועל המצב הכלכלי של שני הצדדים.
במאמר זה נבין:
- מהו הליך יישוב סכסוך?
- מהם השלבים שבו?
- איך הוא משפיע על מועד פתיחת התביעות?
- האם מדובר בהליך פורמלי בלבד – או גם בהזדמנות אמיתית לפתרון?
- והכי חשוב – איך מתנהלים נכון, כדי לשמור על הזכויות.
מה זה הליך יישוב סכסוך?
הליך יישוב סכסוך הוא שלב הכרחי ומקדמים לכל תביעה בענייני משפחה שנועד לאפשר לבני הזוג לנסות להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט.
ההליך מוסדר בחוק:
חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, תשע"ה–2014
מטרתו: לעודד פתרון סכסוכים משפחתיים בדרכי שלום, הידברות והסכמה – לפני פנייה לערכאות משפטיות.
החוק חל על כל הליך בענייני משפחה:
- גירושין
- שמורת והסדרי שהות
- מזונות
- חלוקת רכוש
- הסדרי ראייה עם קטינים
- תביעות לאכיפת השכמות או שינוי תנאים
שלבי ההליך – איך זה עובד?
- הגשת בקשה ליישוב סכסוך
במקום לפתוח תביעה – מגישים בקשה ליישוב סכסוך, בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
מי שמגיש את הבקשה – נקרא “המבקש”
הצד השני – “המשיב”
מרגע זה, מתחיל מנגנון סטטוטורי.
- הקפאת ההליכים ("תקופת עיכוב")
סעיף 4 לחוק –
בין נכנסים לתקופה של 45 ימים (ולעיתים עד 90) אסור אסור להגיש תביעות בעניין למעט בקשות דחופות (צו הגנה, צו עיכוב יציאה מהארץ).
מטרת התקופה: לנסות הידברות, מו"מ, גישור או הסכם – ללא לחץ משפטי.
- זימון לפגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום)
כל צד מוזמן (לעיתים בנפרד או יחד) ל-1 עד 4 פגישות ביחידת הסיוע שליד בית המשפט.
בפגישות:
- קבל מידע על ההליך המשפטי והשלכותיו
- בודקים אפשרות לגישור
- משוחים על טובת הילדים
- מנסים להגיע להסכמות
המפגשים עובדים ע"י אנשי מקצוע – עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, מגשרים – בליווי עו"ד.
- סיום ההליך – החלטה
אם בני הזוג מגיעים להסכמות – אפשר לעגן אותם בהסכם משפטי ולאשר בבית המשפט.
אם אין הסכמה – עוברים לשלב של הגשת תביעה בתום תקופת העיכוב.
למי שהגיש ראשון את הבקשה – שמורה הזכות לבחור את הערכאה (משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני), בתנאי שהתביעה מוגשת בתוך 15 ימים מתום תקופת העיכוב.
מה חשוב לדעת על ההליך?
לא מדובר רק בפורמליות!!!!
פעמים רבות, אנשים מופתעים מהאפשרויות להסכם – גם כשהיחסים מתוחים.
השיח נעשה באווירה פחות לוחמנית, ויכול למנוע שנים של התדיינות משפטית.
כן חשוב להתייעץ עם העורך דין
המשא ומתן במפגשי המהו"ת נעשה ללא נוכחות עורכי דין , אך כן מותר להיעזר בעורך דין לפני ואחרי כל פגישה כדי להבין את הזכויות וההשלכות של כל ויתור או הסכמה.
לא כל תיק מתאים להידברות
במקרה ויש אלימות, ניתוק קשר מהילדים, הסתרת אכפתיות או יחסי שליטה – לפעמים אין טעם בהליך. עורך דין מנוסה ידע מתי כן ומתי לא ללכת בדרך זו.
החוק מתיר להגיש הליכים משפטיים גם לפני תום הליך ייעודי הסכסוך – במקרים דחופים
טיפים לניהול נכון של הליך יישוב סכסוך
1. גשו לייעוץ משפטי מייד לאחר קבלת זימון או הגשת הבקשה
2. אל תסכימו על כלום לפני שהבנתם היטב
3. אם יש לכם אינטרס לפתוח הליך – שקלו להיות הצד שמגיש ראשון
4. זכרו – כל דבר שתאמרו עלול לשמש את הצד השני בהמשך, אז נהגו באחריות
5. שמרו על תקשורת עניינית
לסיכום
הליך יישוב סכסוך הוא לא רק חובה חוקית – הוא גם הזדמנות.
לפתור דברים מהר, בלי להיגרר למלחמות משפטיות, בלי נזק כלכלי מיותר, ובעיקר – תוך שמירה על הילדים וטובתם.
עם ליווי משפטי נכון, הכנה מראש והבנה של התמונה הרחבה – ההליך יכול להיות התחלה של פתרון, לא של מאבק .
/
